הבטחתי ונושעתי
כ"ה אב התשע"ח 06.08.2018

“חיכיתי חצי שנה עד שכתבתי, לראות שהפלא אכן יציב ולא גחמה חולפת,” היא מציינת במכתב, “מתחילת תשע”ח ועד היום – בעלי מתמיד בעבודתו, נהנה וברוך השם נראה שהוא לא מתכוון לעזוב שם… ניסי ניסים!”

המשך קריאה >
כ"ה אב התשע"ח 06.08.2018

“תרמתי בשבילך לתפילת ארבעים יום,” גילה נתנאל לאחיו. אליעזר התמלא פתאום דמעות. “ואני תרמתי בשבילך…”

המשך קריאה >
כ"ה אב התשע"ח 06.08.2018

“יוכבד, את חייבת לשמוע! במשרד האדריכלים שאני עובדת בו מחפשים בדחיפות מעצבת פנים טובה, ודווקא דוברת אנגלית. המשרה הזו תפורה עלייך! הרי זה המקצוע שלך, לא?”

המשך קריאה >
י"ט כסלו התשע"ח 07.12.2017

“מרווח פה מידי.” מתקשרת אמא שלה. “אמרתם שתבואו לגור אצלנו, לא?” – לא צריך, אמא. אנחנו בבית בינתיים. ועד הרבנים משלמים לנו שכירות – – –

המשך קריאה >
י"ט כסלו התשע"ח 07.12.2017

זה פשוט לא יאמן מה שקרה. מייד. עוד באותו יום. הנייד שלי מצלצל במשרד ואני נחפזת לענות. אולי מתקשרים מאחד המקומות הרבים בהן פיזרתי את קורות חיי? לא, איזו אכזבה. זה בסך הכל בעלי. הוא התקשר לשאול אם אני זוכרת את התביעה המשפטית שהגשנו לפני שמונה שנים. אני זוכרת משהו במעורפל.

המשך קריאה >