חדשות ועד הרבנים

הם מרגישים כמה שזה מחייב. כובד האחריות כמעט מכופף אותם פיזית, והשמות עליהם הם מבקשים, כל שם עם בקשתו הפרטית, תובעים מהם להכניס עוד ועוד רגש, עוד ועוד התקרבות לקב"ה בתפילה. הם ערכו את הסגולה, מאה וארבע פרוטות לצדקה כפי דבריו של רבי חיים פאלאג'י זיע"א, וזיכו את הצדקה לתלמידי החכמים הענווים והעניים שנתמכים על ידי הועד. באשמורת הבוקר של חג השבועות יצאו השליחים שלנו שוב, על אף הגשם הכל כך חריג בעונה זו. אבל כשהגיעו לשונם היה נראה כי אין סיכוי.

רק לדקה, נחליק עשרים שנה קדימה, לשנת ה' אלפים תשצ"ד. ננסה לדמיין את עצמנו מבוגרים בשני עשורים ואת הילדים שלנו, בוגרים, אבות ואולי כבר סבים בעצמם. איך הם יראו בעוד עשרים שנה? אלו פנים יהיו לנכדים שלנו? במה יעסקו, סביב מה תמוקד תשומת ליבם והגיגיהם? כמה תעניין אותם התורה הקדושה, ולהבדיל – כמה ימשכו לדברים של חולין?