כשהחזון איש שולח לאמריקה - ועד הרבנים

כשהחזון איש שולח לאמריקה

א' שבט התש"פ 27.01.2020

לרגל סגולת הפרנסה "פרשת המן" ביום שלישי בשלח

אנחנו מביאים כאן סיפור נורא שסיפרו מגיד המישרים

הגאון הצדיק רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל:

מעשה ביהודי אחד שהיה גר בירושלים, א מוראדיגער מתמיד, הרב קלפלהולץ.

משבת לשבת הוא לא הוריד את הנעלים! הוא לא היה "הולך לישון" אלא היה מתנמנם קמעא וקם לתלמודו. כה גדול היה כח התמדתו.

סיפר הגאון הצדיק רבי חיים ברים זצ"ל, חסיד בויאן, תלמיד מובהק של החזון איש:

הלכתי פעם במאה שערים, והרב קלפהולץ הולך לקראתי. "אני צריך ממך טובה גדולה", פנה אלי הרב קלפלהולץ. "יש לי שאלה שאני צריך להתייעץ עליה עם החזון איש, והיות ואתה מקורב לחזון איש, נכנס ויוצא בביתו, אבקשך שתיסע עמי, כי אני לא מתמצא בדרכי הכניסה למעונו, ואני חושש שלא יכניסו אותי".

תדעו לכם רבותי! פעם – לנסוע מירושלים לבני ברק היה סיפור שלם. קל וחומר לנסוע הלוך וחזור.

נו, ממשיך ר' חיים, יהודי כזה נכבד מבקש – אי אפשר לסרב! אמרתי לו שיודיע לי מתי הוא רוצה לנסוע ואצטרף אליו. ויהי היום, נסענו ביחד לבני ברק, ומשהגענו לביתו של החזון איש הודיעו לנו כי אינו מרגיש טוב ואינו מקבל אנשים…
לא ידענו מה לעשות. עד שהגענו – ניסע בחזרה? נכנסנו לבית המדרש הסמוך ללמוד.

לפתע הגיע ר' דוד פרנקל, וגלה באזננו כי החזון איש יוצא לתפילת מנחה. בין חדרו לבין בית המדרש יש הול קטן, בו יש ברז, והחזון איש נוהג ליטול שם את ידיו לפני התפילה. "אם זו שאלה קצרה – תוכלו לשאול אותו שם", אמר. "אחר כך יהיה קשה מאד להיכנס. אני מציע לכם לעמוד ליד הברז ואולי, בסייעתא דשמיא, תצליחו".

וכך הוה! ניצבנו שנינו במקום. החזון איש יצא מחדרו ונגש לברז ליטול ידיו. משראה אותי פנה אלי ואמר: "הו! ר' חיים! יליד ירושלים, מה אתה עושה כאן"? אמרתי לו: "לרב קלפהולץ יש שאלה".

משנתקבלה הרשות, שאל הרב קלפהולץ את החזון איש: "יש לי בת שהגיעה לפרקה. אין לי כסף לחתן אותה. האם לנסוע לאמריקה 'לעשות כסף'?"

"אמריקה? לעשות כסף? של מי הרעיון הזה"? שאל אותו החזון איש.

"הרעיון שלי", השיב.

"רעיון שלך? סע והצלח!"

עכשיו, כשהיתה לו כבר תשובה לשאלתו, החל הרב קלפהולץ בהכנותיו לנסיעה באניה. ביום הנסיעה, כשהגיע לנמל חיפה פגש שם את הרב מנחם פרוש.

"הרב קלפהולץ! מה אתה עושה כאן"? שאל אותו הרב פרוש.

"אני נוסע לאמריקה לאסוף כסף כדי לחתן את הבת שלי", השיב.

"שמע היטב לעצתי"! אמר לו הרב פרוש. "אני נותן לך עצה טובה! סע בחזרה לירושלים! אל תיסע לאמריקה! אתה לא תכסה אפילו את הכסף שעולה כרטיס הנסיעה! ליהודי שכמוך אין מה לחפש שם"!

"אבל ה'חזון איש' אמר לי 'סע והצלח' ואתה אומר לי שלא לנסוע?"

"לא ספרת לי שהחזון איש אמר לך זאת. אני רק אומר לך את המציאות: אפילו את ההוצאות של האניה לא תצליח לאסוף! חבל על הזמן, על המאמץ, על הטרחה, ועל הכסף שלך"!

הרב קלפלהולץ חכך בדעתו והחליט כי אין לו להתחשב בדברי הרב פרוש אחרי שהחזון איש אמר את מה שאמר, ויצא לדרך…

הוא הגיע לויליאמסבורג. נו, מה עושה יהודי מתמיד כמוהו? הוא נכנס לבית המדרש וישב ללמוד כל אותו היום…

לפנות ערב הוא רואה את הסאטמאר רבי מטייל עם הגבאי. באופן נורמלי היה קשה מאד להתקבל אליו, אך הרב קלפלהולץ לא יכול היה שלא לנצל את ההזדמנות לדבר עם הרבי, שהיה גאון עולם בלימוד. הוא אזר אומץ ושאל את הגבאי אם אפשר לשאול את הרבי שאלה בלימוד… משנתנה הרשות הוא שאל, והרבי ענה, וכך המשיכו להתפלפל בחדוותא דאוריתא. לימים סיפר הרב קלפהולץ כי הוא הרגיש ש"נהיה אור בעינים" בעת שמדברים עם הסאטמאר רבי…

למחרת חזר שוב אותו הסיפור בדיוק: הרב קלפהולץ ישב כל היום בבית המדרש ולמד. לפנות ערב הוא ראה את הסאטמאר רבי מטייל עם הגבאי, ושוב הוא ניצל את ההזדמנות לדבר ולהתפלפל עמו בלימוד…

הרב קלפהולץ הבין כי ככל הנראה זו השעה הקבועה בה מטייל הרבי, ובמשך שבועיים ימים הוא דיבר עמו מדי יום ביומו בלימוד, הוא חש כי הוא יוצא מאמריקה ברכוש גדול מאד…

אחרי שבועיים שאל אותו הסאטמאר רבי: "מה אתה עושה כאן באמריקה"? והוא סיפר לו את מטרת הנסיעה.

"אני אכנס כמה גבירים לאסיפה", אמר לו הסאטמאר רבי, "ונראה מה אפשר יהיה לעזור לך"…

הרב קלפלהולץ הוציא מכתב מבית הדין בירושלים, והיה ממוען ליהודי עשיר בשם זופניק. הוא רצה להראות אותו לרבי, אך הרבי אמר לו: "אין צורך! אני מכיר כמה גבירים, אאסוף אותם ואדבר באוזניהם"…

האסיפה התקיימה, והיתה שם הצלחה אדירה! הכיסים נפתחו, הכסף זרם. מוראדיגע הצלחה!

למחרת נקרא הרב קלפהולץ למעונו של הרבי. הרבי הושיט לו את כל הכסף שנאסף ואמר לו: "הרבה פעמים אני עורך אסיפות מעין אלו, אך הפעם היתה הצלחה יוצאת מגדר הרגיל! הגבירים פתחו את לבם ואת כיסם באופן מיוחד ביותר. קח את הכסף וסע לחיים ולשלום".

הכסף הזה הספיק לכל הוצאות החתונה, ועוד נשאר ממנו כדי לכסות חצי מההוצאות של חתונת הבת הבאה…

עד כאן סיפור הדברים שסיפר ר' חיים ברים.

 

אבל תלמידו של החזון איש, הרב ויספיש, הוסיף ואמר: "אני יודע קטע נוסף בסיפור שר' חיים לא ידע! את הקטע הזה סיפר לי הרב קלפהולץ בעצמו… וכך הוא סיפר:

אחרי שהיתה לי "הסכמה" לנסיעה מהחזון איש, סרתי למעונו של מורי ורבי הטשיבינער-רב כדי להיפרד ממנו. לא נכנסתי אליו כדי לשאול אותו אם לנסוע או לא, החזון איש כבר פסק שכן… אך בהיותי מקורב אליו מאד נגשתי אליו וספרתי לו על נסיעתי הקרובה לאמריקה, כשמטרתי כאמור היתה רק כדי להיפרד ממנו לפני הנסיעה הארוכה…

הרב שאל אותי: "למה אתה נוסע לאמריקה?"

"החזון איש אמר לי", עניתי.

"תשמע היטב!" אמר לי הטשיבינער רב, "אם החזון איש אמר לך לנסוע – אז אתה נוסע! אבל החזון איש הרי לא אמר לך לאסוף שם כסף… סע, כמו שהורה לך החזון איש, אבל שם אתה לא עושה כלום חוץ מאשר לשבת וללמוד, בדיוק כמו שאתה יושב ולומד כאן! הישועה בוא תבוא"!

הוא נסע לאמריקה, ושם ישב כל הזמן בבית המדרש ולמד…

והישועה הגיעה!

זהו המן! על המן נאמר "ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אותו לפני ה' למשמרת לדרותיכם". הלקח שלומדים מפרשת המן חייב שישאר חרוט על לבבנו לדורות עולם! "ולא העדיף המרבה, והממעיט לא החסיר" הכל תלוי בברכת ה'.

 

(ויחי ראובן, למגיד מישרים הגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל)

 

 

לשליחת שמות למעמד הפרנסה ברימנוב לחצו כאן >>>