בכי נוקב כליות - ועד הרבנים

בכי נוקב כליות
מספר קרן: 1802

  בן הוא רפואה למשפחה?

עוד תינוק פגוע נכנס לעלון של ועד הרבנים. בן ראשון אחרי סדרת בנות. חיכו לו, ציפו לילד שילך לחיידר וילמד תורה עם אבא, חלמו על הבחור ישיבה שלהם, גאוות המשפחה. סוף סוף הוא נולד- – –

ששת הבנות פצחו בריקוד ספונטני סביב הסלון. אסתי ואלישבע, שולי, מיכל, יהודיתי וגילי. בן! נולד לנו בן! השכנות שמעו את הצהלה ודפקו עם מגשי עוגות וממתקים. אבא חזר מאושר וחיוך זורח על שפתיו. לראשונה בחייו הוא מארגן "שלום זכר" בבית שלו, וברית… הודו להשם!

למחרת נשמעו לחשושים בשיחות טלפון. אבא דיבר בשקט אל תוך הפומית, והשתתק לגמרי כשהתקרבה אי מי מהבנות. "אתקשר מהפלאפון." אמר ומיהר לנתק ולצאת מהבית עם הנייד.

האחיות הנרגשות הביטו בדלת שנשארה פתוחה ואחר כך אחת על השנייה. קרה משהו? מה אבא מסתיר?

"הברית כנראה תידחה." הודיע להן אבא כשנכנס חזרה. הן נדרכו, כולן. "למה, אבא? התינוק שלנו צהוב?"

"לא. מחכים לתוצאות של בדיקה חשובה שתגענה רק עוד שבוע." קמט מודאג העמיק במצחו. "לא נורא, יהיה לנו יותר זמן להתארגן…" חייך אל בנותיו.

הן התאכזבו. אוף. כבר רצינו לדעת איך קוראים לו…

  תינוק מקופל

הברית דווקא נערכה בזמן. התוצאות הגיעו מוקדם מן הצפוי, וקבעו כי בינתיים, בכל אופן בחודשים הקרובים, אין סיכון שהכליות יקרסו. תרחיש האימה הזה צפוי לזמן מאוחר יותר.

אמא והתינוק חזרו מבית ההחלמה אל הבית המקושט בבלונים. האחיות כבר הכתירו אותו כיורש העצר, כרכרו סביבו, רצו לקנות לו גרביים תכולות ושמיכת קטיפה בוהקת, תכולה גם. נתנאל – כך נקרא התינוק, על שם סבא ז"ל.

בינתיים אף אחד לא ידע שהכליות של הנסיך הקטן עובדות על זמן שאול. אבא ואמא לא שיתפו בסוד הנורא, ואפילו אחיותיו המעריצות התפלאו מדוע אמא לוקחת אותו לביקורת בבית חולים בגיל חודש, ובגיל חודשיים, ובגיל שלושה חודשים. למה, אמא? יש לו בעיה?

בגיל חצי שנה עבר נתנאל טיפול דיאליזה ראשון. "כדי להקל על הכליות." אמרו הרופאים. "אולי דיאליזה אחת לשבועיים תמנע את הקריסה הטוטאלית."

נתנאל שוכב מקופל במיטה המסורגת שהובאה במיוחד ממחלקת ילדים, עיניו עצומות, מיוסרות והוא נושם בכבדות. תינוק קטן בסבל שגדולים ממנו לא עומדים בו. הדם יוצא מזרוע אחת, עובר במכונה, מתנקה, וחוזר דרך היד השנייה. הכוחות כלים יחד עם הדם הזורם, ומהמחלקה יוצאים אנשים תשושים וחסרי כוח.

כשחזרו מהדיאליזה כבר אי אפשר היה להסתיר כלום. פניו האפורות של התינוק שידרו חולניות אומללה. "מה קרה לו?" נבהלו האחיות.

אבא הניח את התינוק הישן בעריסתו. "אולי הגיע הזמן לספר לכן." קולו שקט. הוא מתיישב על הספה. אמא תופסת כסא ועיניה עצובות.

  ימים מסוכנים

הכליות של נתנאל מעוותות. הצורה הבעייתית מונעת מהכליות לתפקד כשורה, וככל שהילד גדל הבעיה מחמירה.

התזמון במקרה הזה הוא עניין קריטי. אם יטפלו בכליות בעיתוי הנכון, בעזרת השם יוכלו בקלות יחסית לעצב אותן במבנה הנורמלי ונתנאל יגדל בריא ומתפקד. אם חס ושלום יאחרו את המועד – עלולות הכליות לצאת מכלל שימוש, לפתח זיהומים מסוכנים ולכבול את הילד לטיפולי דיאליזה מייגעים.

ובמקרה כזה, שד' ישמור – הפתרון היחיד יהיה השתלת כליות, על הסיכונים הרבים הכרוכים בה. 

"אז למה לא מנתחים אותו כבר?" אסתי, הבכורה, על סף בכי. "למה לא מטפלים בכליות של נתנאל עכשיו ודי, שהוא לא יראה עוד פעם ככה? אחרי הדיאליזה הזו… הנוראה!"

הבנות מעפעפות בעיניהן. בולעות דמעות. אמא הולכת לראות מה שלום נתנאל. אין לה כוח לכאוב שוב.

התינוק נאנח תוך כדי שינה. הוא מסתובב על גבו ופורץ בבכי מר. אמא מרימה אותו. מחבקת. מנשקת. דמעותיה מרטיבות את הפנים התינוקיות. מה עשה לך טיפול דיאליזה ראשון? איך תשרוד את ההמשך? איך, ריבונו של עולם?

כל כך חיכו לבן זכר. כל כך הרבה התפללו לזכות. להוליך ילד למלמד. לגזוז את שערותיו לארשת יהודית טהורה. האם יקמול התינוק לפני שיפרח?  

  כתבנו לחיים

הם משפחה צעירה יחסית. עוד לא מבוססים מספיק, המשכנתא על הדירה עדיין יורדת כל חודש, ועל אף ההשתדלויות הרבות – עדיין נעה אמא בין מילוי מקום אחד למשנהו. אצלם חמשת אלפים שקל להוצאה חריגה הוא סכום בלתי אפשרי. מי מדבר על עשרות אלפי שקלים?

ברוך השם הטיפול מהיר יחסית, מדובר רק בניתוח אחד ולא בסידרה מתישה. בעזרת השם, בעזרת השם – אם כל אחד שקורא את העלון הזה ירים תרומה נאה לחייו של נתנאל – יסתיים הפרק העצוב במהירות ובהקלה.

ובינתיים נתנאל מחכה לניתוח. זיהומים קטלניים עלולים לפרוץ כל רגע, והפחד הוא נורא, מטריף. טיפולי דיאליזה מזעזעים אורבים לפתוח, וכל שבוע של דחייה עולה בטיפול נוסף. תינוק לא יכול להתפתח כך כשורה. הוא לא לומד לזחול אם אין לו כוח להתאמץ. הוא בקושי מסוגל להתהפך ולהרים את הראש, כשהדיאליזה סוחטת אותו עד טיפת האנרגיה האחרונה.

כמה עולה ילד יהודי? כמה היית מוכן לשלם כדי להחיותו? האם עשרים השקלים שתתרום או לא תתרום הם שיקול כשמדובר בחיים שלמים?

אתה לא יכול שלא. בלתי אפשרי להפנות גב לנתנאל. בלתי אפשרי להביט אל תוך עיניו של פעוט מיוסר בדיאליזה ולומר לו "לא." אין לך לב לעשות זאת. אנחנו נציל אותו, הקליקו פה וציינו עבור קרן מספר 3699.