קרנות
כ"ו אייר התשע"ד 26.05.2014

הרופא מקבל אותם בתדהמה. “לא האמנתי שזה אתה! היית אמור להיות עכשיו בארצות הברית, ילד. מה אתם עושים כאן?” הוא תולה מבט מאשים באמא. “אין לכם אחריות!” הוא מתרומם ותולש את לוח השנה. “לתאריך הזה – הנה, לפני שבועיים, נקבע לילד תור בבית החולים בהייוואה. אני לא מבין! לא מבין!”

“עוד אין ברשותנו את הכסף.” ממלמלת אמא. “לא יכולנו לנסוע, לא היתה אפשרות…”

המשך קריאה >
כ"ו אייר התשע"ד 26.05.2014

הגזרה ניחתה שוב, אכזרית. גם התינוק לוקה בשמיעה ובמכלול רב של בעיות התפתחות נלוות. כשתינוק בוכה ואמא אומרת לו “שה חמודי, הנה אני באה אליך. מותק, אני באה להרים אותך.” הוא נרגע למשמע קולה, הוא יודע שאמא נמצאת קרוב. תינוק חירש צורח עד כלות הנשימה. הוא לא שומע שאמא רק תנגב את הידיים ותבוא להרים אותו. הוא לא נרגע למשמע הקול. הוא לא שומע. מגיל קטנטן מאד מתחילים לעבוד איתו. איך ילמד לדבר אם אין בעולמו קולות שאפשר לחקות? איך ילמד לתקשר, איך יבין שיש עולם מופלא של צלילים שכל אחד מהם מביע משהו אחר?

המשך קריאה >
כ"ו אייר התשע"ד 26.05.2014

“כדאי שתבואו עם אמא.” אומרת בעלת הגמ”ח. “שהיא תחליט לכן ודי.”

הן קופאות פתאום. בת החמש שומטת את השמלה שאחזה. “לא רוצה בגד!” היא צועקת ומשתטחת על הרצפה. “לא רוצה לא רוצה!!! רוצה את אמא! אמא תקנה לי! רק אמא!!!”

המשך קריאה >
כ"ו אייר התשע"ד 26.05.2014

ליד שלוימי נפרצים הסכרים. היא מחבקת את התינוק שלה חזק-חזק, משחילה ידיים בין הצינורות והמכשירים המחוברים אליו. הבכי מרטיט את כל כולה, הולם ברקותיה, גועש. ילד שלי! תינוק שלנו! מה הם אומרים עליך!

המשך קריאה >

אמא שם, בחדר מדרגות, שרועה על הרצפה מעולפת.

זאת היתה הפעם הראשונה ואבא נבהל. הוא הזעיק אמבולנס, אבל עד שנשמעו מלמטה היבבות כבר הספיקה אמא להתעורר, נבוכה. “רציתי לבקש משהו מנחמה… אוי, נבהלת?” הביטה על צביקי. “רק הסתחררתי קצת…” היא ניסתה לחייך והצליחה. נאחזה בקיר חדר המדרגות, ונעמדה לאט לאט. עיגולים שחורים חגו מול עיניה והיא התעלמה מהם בגבורה.

המשך קריאה >